וַלְס וַלֶיּרִי / גוּדְמוּנְדוּר אַנְדְרִי תּוֹרְסוֹן
שבת, 02 מאי 2020

הוצאת לסה ספרות צפונית | 198 עמודים | מאיסלנדית: שי סנדיק


יש לי חיבה גדולה לסיפורים שמתרחשים בארצות סקנדינביות. אני לא יודעת אם האקלים מושך אותי (מתה על חורף) או שכמעט תמיד מדובר בהתרחשויות בעיירות קטנות או כפרים, או פשוט שילוב של השניים. מה שבטוח – כשהספר הזה הגיע אלי הוא נדחף לראש הערימה כמו פתית שלג ייחודי והוא אכן הוכיח את עצמו ככזה.

אני גם אוהבת סיפורים על כפרים קטנים ומנומנמים שכביכול לא קורה בהם כלום, והזמן זז לו בעצלתיים, אבל עמוק בפנים הדמויות סוערות וגועשות. וזה בדיוק הסיפור הקטן והמקסים שיש לפנינו כאן.

 
אם טובה דיה / בב תומס
רביעי, 29 אפריל 2020

תמיר הוצאה לאור, ידיעות אחרונות | 343 עמודים


וואו לפני חצי שעה סיימתי את הספר הזה ועדיין לא נרגעתי. בעשר דקות האחרונות סיפרתי לבן הזוג על מה הספר וגם הוא, בלי לקרוא אותו ורק ממה שסיפרתי לו, אמר לי "אוקי, אני לגמרי מבין מה זה עשה לך".

הספר הזה בעט לי בבטן הכי רכה בכל כך הרבה מקומות וכל כך הרבה פעמים ועדיין לא החלטתי אם אני אוהבת אותו או שונאת אותו על זה. כל כך הרבה טריגרים ויבלות ופצעים פתוחים וסגורים ותהיות ומחשבות, שזה ברור לי שאני אלך עם הספר הזה בבטן עוד הרבה זמן.

 
אבקועים / שירז אפיק
חמישי, 09 אפריל 2020

הוצאת פרדס | 195 עמודים


לפני כמה שנים הבן שלי התחיל לטפח חיבה יתרה לחרקים, לפרוקי רגליים ולזוחלים. מצאתי את עצמי מקריאה פרקים ממגדיר זוחלים לפני השינה ומגלה עולם שלם גם בעצמי. מהר מאוד הוא התחיל לשאול אותי שאלות שלא ידעתי לענות עליהן וכמו אמא טובה – יצאתי לחפש תשובות ברחבי הרשת. הצטרפתי לקבוצה בפייסבוק שכל עיקרה פרוקי רגליים, חרקים וזוחלים. התמכרתי. לדעתי היום אני חובבת גדולה יותר ממנו של כל הדברים האלה.

ואז הגיע אלי הספר "אבקועים", עם כריכה מינימליסטית שנחש שחור מתנוסס עליה ובמרכז הסיפור – ג'ומעה, ילד טבע חובב זוחלים והרפתקאות. לא היה לי סיכוי מולו.

 
אספת דיירים / אורית גרוס
ראשון, 15 מרץ 2020

הוצאת כרמל | 176 עמודים


מאז שאני זוכרת את עצמי גרנו בבניינים משותפים. שישה במספר אם אני סופרת את הבניין שאני גרה בו היום. בחלקם היו מעליות ובחלקם רק חדר מדרגות, תלוי כמה הבניין היה ישן. אבל בכולם היו, מין הסתם, שכנים. המספר של השכנים השתנה בהתאם לגודל הבניין, אבל הם תמיד היו שם. ותמיד היו "סיפורים". היה את זה שדחף את אמא שלי במדרגות כשהייתה בהריון, הייתה זו שנחמדה לחתולים אבל לא נחמדה לאף אחד אחר, היו אלה שלא משלמים ועד בית וזו שמסתובבת עם עקבים בשעות הקטנות של הלילה ועושה לכולם בקומה מתחתיה רעש.

 
פוסטים חדשים יותר>>><<<פוסטים ישנים יותר